גו-גו בתל אביב

מופע גו גו: מה זה בעצם

גו גו הוא ריקוד רציף בלי שיא דרמטי אחד. אין פתיחה שבונה משהו ואין סיום שמפרק אותו: יש קצב אחיד שמתחיל ולא יורד, ותנועה שממשיכה גם כשאף אחד לא מסתכל בדיוק ברגע הזה.

זה נשמע כמו חיסרון והוא בעצם התכונה המרכזית של הסגנון. אפשר להיכנס לצפייה ולצאת ממנה, להמשיך לאכול, למזוג ולדבר, ואז להסתכל שוב. שום דבר לא מוחמץ, כי אין רגע אחד שאסור לפספס.

בזה הוא נבדל מכל השאר. בבורלסק יש שיא שבנוי אליו כל המופע, בלאפ דאנס יש אדם אחד שהכול מכוון אליו, ובפאשן יש קו שצריך לראות מהזווית הנכונה. בגו גו אין אף אחד מאלה, ולכן הוא היחיד שעובד כרקע.

הסגנון היחיד שמתחלק לכמה יציאות

כל שאר הסגנונות אצלנו הם מופע אחד ברצף. גו גו אפשר לפרוס על הערב.

הפורמט שעובד הכי טוב הוא שלוש יציאות של שתים עשרה עד חמש עשרה דקות, בפער של חצי שעה ביניהן, במקום נומר אחד ארוך. בכל יציאה יש בגד אחר ומוזיקה אחרת, והחבורה מקבלת שלוש נקודות שיא במקום אחת.

זה משנה את הערב לגמרי. במקום להיערך, לצפות ולחזור לשגרה, המסיבה פשוט מתנהלת עם משהו שקורה בה. מי שמזמין ליום הולדת גדול או לאירוע חברה שנמשך ארבע שעות כדאי שיבקש את הפריסה הזאת מראש, כי היא לא ברירת המחדל.

המחיר לא משתנה: התעריף נקבע לפי משך נוכחות ופורמט, לא לפי מספר היציאות.

למה בגו גו דווקא שתי רקדניות

מופע זוגי בשאר הסגנונות הוא בחירה של אווירה. כאן זו לפעמים בחירה טכנית.

ארבעים דקות של תנועה רציפה בלי ירידה בקצב זו עבודה גופנית קשה, ובקיץ הישראלי היא קשה כפליים. שתי רקדניות מתחלפות שומרות על אותה רמת אנרגיה לאורך כל הזמן, במקום עקומה שיורדת אחרי עשרים דקות ומתאוששת בקושי.

אצלנו את הסגנון הזה רוקדות מאיה בריז וקארינה וורונסקאיה, והן עובדות ביחד הכי הרבה מכל צירוף אחר בקטלוג. אם הערב שלכם ארוך או שיש בו יותר מעשרים איש, זו ההמלצה הראשונה שלנו.

מסיבת בריכה: מה שצריך לסדר מראש

הסגנון נולד במועדונים ובמסיבות בריכה, וחצי מההזמנות שלו מגיעות מבתים עם בריכה בהרצליה, ברעננה ובכפר סבא. שם הוא במקום הטבעי שלו, אבל יש שלושה דברים שכדאי לסדר לפני שמגיעים.

הראשון הוא הרצפה. קרמיקה רטובה ליד בריכה היא המשטח הכי מסוכן שיש, ועקב עליה לא בא בחשבון. מה שצריך זה שטח יבש בצד, לא צמוד למים, ורצוי מוצל.

השני הוא האור. בבריכות רבות התאורה מגיעה מתוך המים כלפי מעלה, וזה מאיר את הפנים מלמטה בצורה שלא מחמיאה לאף אחד. מנורה או שתיים בגובה העיניים פותרות את זה.

השלישי הוא סדר. במסיבת בריכה חלק מהאורחים במים וחלק בחוץ, והמופע מאבד חצי מהקהל. עדיף לתאם יציאה בשעה שבה כולם על היבשה, למשל סביב האוכל.

מוזיקה: קצב ולא באס

במופע מועדון המערכת חייבת באס אמיתי, אחרת אין מופע. בגו גו הדרישה שונה: מה שחשוב זה שהמוזיקה לא נעצרת.

פלייליסט עם שקט של שתי שניות בין שיר לשיר שובר את הרצף, וברצף הזה כל העניין. מיקס ארוך, רדיו אלקטרוני או פשוט תור שירים בלי הפסקות עושים את העבודה, ורמקול בינוני מספיק.

זה גם הסגנון היחיד שבו הפלייליסט של האורחים עובד. אם יש לחבורה מוזיקה שהיא אוהבת, הרקדנית תרקוד עליה, כי אין כאן כוריאוגרפיה שקשורה לשיר מסוים.

לאיזו חבורה זה מתאים

גו גו רוצה תנועה בחדר. חבורה שכבר עומדת, מוזגת ומדברת בקול מקבלת בדיוק את מה שהיא צריכה, וזה הסגנון שאנחנו מציעים ראשון למסיבת רווקים שהתחילה מוקדם ולערב במרפסת גדולה בפלורנטין.

חמישה אנשים שיושבים על ספה יקבלו ממנו הכי פחות. בהרכב כזה הריקוד הרציף הופך למשהו שמסתכלים עליו בדממה, וזה בדיוק מה שהסגנון לא בנוי בשבילו. שם לאפ דאנס או בורלסק ייתנו הרבה יותר.

אירוע חברה: למה זה הסגנון שהכי פחות מביך שם

באירוע של חברה יש בעיה שאין בערב פרטי. ברגע שמופע מתחיל, כל החדר חייב להפסיק לדבר ולהסתכל, ומי שלא רצה להסתכל נשאר עומד באמצע בלי מה לעשות עם עצמו.

גו גו מוחק את הרגע הזה. אין הכרזה, אין הפסקה בשיחות ואין קהל שמסתדר בחצי גורן. הריקוד פשוט מתחיל בפינה, ומי שרוצה מסתכל. אחרי חמש דקות חצי מהאנשים כבר ליד הרקדנית והחצי השני ממשיך לדבר, ואף אחד לא נמצא במקום לא נוח.

בגלל זה אנחנו מציעים אותו לאירועי חברה יותר מכל סגנון אנרגטי אחר. אם האירוע דורש משהו מרוסן עוד יותר, פאשן הוא הצעד הבא באותו כיוון.

כמה זמן זה נמשך

נומר בודד הוא עשרים עד ארבעים דקות, כמו בשאר הסגנונות. בפריסה זה נראה אחרת: שלוש יציאות של שתים עשרה עד חמש עשרה דקות פרוסות על שלוש שעות, או שתי יציאות של עשרים דקות על שעתיים.

מעל שלוש יציאות אנחנו לא ממליצים, וזה לא עניין של תמחור. מהיציאה הרביעית החבורה כבר מכירה את המופע ומפסיקה להרים את הראש, וזה חבל. עדיף לסיים כשעוד מחכים ליציאה הבאה.

מה לובשים ומה צריך בבית

המראה הוא מינימלי ולא דמות: מכנס קצר או בגד גוף, מגפיים גבוהים או פלטפורמה, לפעמים רשת. אין אביזרי במה ואין תלבושת שצריך להסביר.

מה שצריך מכם: משטח יבש וקשיח בגודל שניים על שניים לפחות, מקום להחלפת בגד בין יציאות, ומים קרים. בקיץ, אם המופע בחוץ, מאוורר מכוון לאזור הריקוד משנה את איכות המופע יותר מכל דבר אחר.

אם הערב בצימר עם בריכה או בבית פרטי עם חצר, כתבו לנו את השעה ואת מספר האנשים ונציע פריסה של יציאות שמתאימה לערב.