שאלות נפוצות

הדף הזה אוסף את מה ששואלים אותנו בפועל, בהתכתבות, כל ערב. הוא לא רשימת שאלות שנכתבה כדי למלא עמוד אלא סיכום של מה שחוזר: כמה זה עולה באמת, מה קורה בערב עצמו, איפה עובר הגבול ומה קורה כשמשהו משתנה ברגע האחרון.

אם משהו נשאר פתוח אחרי הקריאה, כתבו לנו. אנחנו עונים בהודעה תוך דקות ולא שולחים אף אחד לטופס.

הזמנה: איך זה עובד בפועל

ההזמנה כולה נסגרת בהתכתבות. אתם שולחים תאריך, שעה משוערת, כתובת, כמה אורחים ומה הסיבה למסיבה, ומקבלים תשובה תוך דקות: מי פנויה בשעה הזו, איזה פורמט מתאים ומחיר סופי בכתב.

אין מקדמה. לא בביט, לא בהעברה ולא «רק כדי לשריין». זה נשמע חריג בענף הזה, וזו בדיוק הסיבה שאנחנו כותבים את זה בכל עמוד: בקשה להעברה מראש היא הדרך הנפוצה ביותר שבה אנשים נשארים בלי מופע ובלי כסף.

כמה זמן מראש? ברוב הערבים אפשר גם באותו יום, ולא מעט הזמנות מגיעות בעשר בלילה. אם יש רקדנית מסוימת מהגלריה שרוצים, יום מראש משנה משמעותית. לערב שישי בקיץ, לחג ולצימר מרוחק כדאי להקדים יומיים.

מחיר: מה סופי ומה לא

שלושה מחירים: 800 שקל סולו ל-45 עד 60 דקות, 1,400 זוגי ל-60 עד 75, 2,200 VIP ל-90 דקות. אותו מחיר לכל הרקדניות, בלי קטגוריית פרימיום.

המחיר כולל מע"מ, נסיעה בתוך גוש דן, תחפושת, מוזיקה ולאפ דאנס לאיש הכבוד. מעליו לא מתווספים דמי שירות, עמלת סוכן או תשלום נפרד על משהו שכבר בפנים.

תוספת יש בשלושה מקרים בלבד: נסיעה מחוץ לגוש דן לפי מרחק, התחלה אחרי אחת בלילה, והארכה באמצע. כולן נאמרות בהודעה הראשונה. הפירוט המלא נמצא במחירון.

משלמים במזומן בסוף המופע, לרקדנית עצמה. לא מראש, לא באמצע ולא לאדם שלישי. אם צריך חשבונית לאירוע חברה, מסדרים את זה לפני הערב ולא אחריו.

המופע: מה בדיוק קורה

מופע בנוי, לא ריקוד מאולתר. יש כניסה בתחפושת, יש מהלך, יש שיא ויש סיום, והרקדנית מגיעה עם מוזיקה משלה, עם התחפושת שנבחרה מראש ועם אביזרים.

סולו של שעה בנוי בערך כך: שבע דקות מהדלת ועד הכניסה, בהן היא מחליפה בחדר צדדי. חמש דקות כניסה. שמונה עשרה דקות חלק ראשון. חמש דקות הפסקה. חמש עשרה דקות חלק שני ובתוכו הלאפ דאנס. עשר דקות סיום, תשלום ויציאה. פורמט זוגי ארוך יותר, ו-VIP מתחלק לשלושה חלקים עם הפסקות. הפירוט המלא בעמוד מופעים ושירותים.

מה צריך מכם: שני מטר על שני מטר פנויים, כיסא בלי ידיות, ואור צדדי במקום מנורת תקרה. זו כל הרשימה, וכל השאר זה שיפורים.

גבולות: מה מותר ומה לא

ארבעה כללים, ואנחנו אומרים אותם מראש כדי שאף אחד לא יגלה אותם באמצע הערב.

נגיעה רק כשהרקדנית מזמינה. בלאפ דאנס יש רגעים שבהם היא לוקחת ידיים ומכוונת. מחוץ להם לא נוגעים, וזה נכון גם לאיש הכבוד.

צילום רק בהפסקה ובאישור. במהלך המופע לא מצלמים. את הכלל הזה שווה לומר לחבר'ה לפני ולא תוך כדי.

המופע נגמר כשהוא נגמר. אין המשך, אין «אחרי» ואין דבר כזה לסגור משהו נוסף בצד. אנחנו לא שירותי ליווי ולא מתווכים לשירותים כאלה, ובקשה בכיוון הזה תיענה בסירוב גם אם היא נאמרת בנימוס ובאמצע הערב. הרקדניות לא נשארות אחרי הסיום ולא שותות עם האורחים.

אלכוהול בסדר, שכרות לא. אורח אחד שכבר לא עומד על הרגליים הורס מופע לכל השאר, ואם זה קורה פשוט מושיבים אותו הצידה.

ועוד שניים שלא נתונים למשא ומתן: לא מגיעים לכתובת שיש בה ילדים, גם ישנים בחדר אחר, ולא נכנסים לחדר שבו יש אנשים שלא ידעו שיהיה מופע.

הרקדניות

בגלריה יש עשרים רקדניות וזה המספר האמיתי, לא רשימה של מאתיים שמות שחציים כבר לא עונים לטלפון. בכל פרופיל כתוב מה היא מבצעת בפועל, באיזה סגנון היא עובדת ובאילו תחפושות.

איך יודעים מי פנויה הערב? שולחים הודעה עם שעה ומיקום. הגלריה מציגה את כל מי שעובדת איתנו, לא את היומן, כי יומן משתנה כל שעה ואי אפשר להציג אותו בכנות באתר.

מה קורה אם מי שבחרתם תפוסה? אומרים את זה מיד ומציעים שתיים-שלוש אחרות שקרובות אליה בסגנון ובטיפוס. מה שלא עושים זה לשלוח מישהי אחרת בלי לומר.

אפשר להזמין שתי רקדניות מסוימות ביחד? כן, וזה הפורמט הזוגי. חלק מהצמדים כבר עובדים יחד עם כוריאוגרפיה משותפת, אז כתבו את שני השמות ונגיד אם הן מתואמות או שעדיף צמד אחר.

אפשר להזמין מישהי שלא באתר? לא. מי שלא בגלריה לא עבדה איתנו, ואנחנו לא מתווכים הזמנות למישהי שלא ראינו רוקדת.

לוגיסטיקה: זמן, מקום והגעה

זמן מהאישור ועד הדלת: 30 עד 45 דקות בגוש דן. לשרון ולשפלה בערך שעה. לירושלים, לחיפה, לבאר שבע ולאילת צריך לתאם מראש, בדרך כלל באותו יום מוקדם יותר.

הרקדנית מגיעה לבושה כמו כל אורחת אחרת ומחליפה אצלכם בחדר צדדי. בכניסה לבניין או ללובי של מלון אין שום דבר שמסגיר משהו.

איפה עושים? דירה פרטית היא הנפוצה ביותר, חדר מלון עובד מצוין ומזמינים לחדר ולא ללובי, וצימר הוא המקום הנוח ביותר כשיש לינה. בר או מועדון עובדים פחות טוב, כי יש מדיניות של המקום ואין שליטה על התאורה והמוזיקה.

אנחנו מגיעים לכל גוש דן בלי תוספת: פלורנטין, רמת אביב, יפו, רמת גן, הרצליה וראשון לציון, ולכל שאר הארץ בתוספת נסיעה.

כשמשהו משתנה

ביטול עד ארבע שעות לפני ההתחלה לא עולה כלום ולא דורש הסבר. דחייה למועד אחר גם היא בחינם, ואם הרקדנית פנויה בתאריך החדש היא תגיע.

אחרי הגבול הזה זה כבר עניין של הגינות: היא סירבה לערב אחר ולפעמים כבר יצאה ושילמה על נסיעה. במקרים כאלה אנחנו מבקשים לכסות את הנסיעה בלבד, לא את המופע.

ואם אנחנו מבטלים, למשל בגלל מחלה, זה נאמר מוקדם ככל האפשר ומוצעת חלופה מהגלריה באותו מחיר.

עיכוב מצדכם: רבע שעה זה לא סיפור, פשוט כתבו. שעה כבר תלוי בהזמנה הבאה של אותו ערב, ולכן עדיף לעדכן מיד ולא כשהיא כבר בדלת.

שאלות של מי שמזמין בפעם הראשונה

אלה השאלות שאנשים מתביישים לשאול בהתכתבות, ולכן שווה לענות עליהן כאן.

יהיה מביך? ברוב המקרים לא, ובדיוק בגלל שהמופע בנוי. חדר מרגיש לא בנוח כשלא ברור מה קורה ומי אמור לעשות מה. כשיש כניסה, מהלך וסיום, לחדר אין מה להחליט והוא פשוט צופה.

מה אומרים לה כשהיא נכנסת? שלום. זה הכול. אין נוסח ואין טקס, והיא מובילה משם.

צריך לתת טיפ? לא. המחיר סופי ואף אחד לא מצפה לתוספת. אם החדר נהנה במיוחד ורוצה, זה מתקבל בשמחה ולא נדרש.

האורחים צריכים להשתתף? לא. חלק מהמופע כולל עבודה עם החדר, אבל מי שרוצה לשבת ולצפות פשוט יושב וצופה. אף אחד לא נשלף לאמצע בכוח.

איך מתלבשים? כמו שאתם. זו דירה, לא מועדון.

מה עושים בזמן שהיא מחליפה? ממשיכים את הערב. שתי דקות, לא צריך לעמוד בשקט ליד הדלת.

למה אין טופס באתר

שאלה שנשאלת יותר ממה שציפינו. התשובה: כי טופס עובד לצד אחד בלבד.

אתם ממלאים שדות, לוחצים שלח ואז מחכים בלי לדעת אם מישהו קרא. אנחנו מקבלים חצי מידע ושולחים הודעה כדי לשאול את השאר. בהתכתבות רגילה השיחה הזו נגמרת בשלוש הודעות, ואתם רואים מיד שיש שם בן אדם.

יש לזה גם צד שני, פחות נעים ולכן שווה לומר אותו: טופס באתר מייצר רשומה עם הפרטים שלכם במקום שאתם לא שולטים בו. התכתבות נשארת אצלכם בטלפון, ואת מה שכתבתם אפשר למחוק מתי שתרצו.

מה אנחנו שואלים אתכם

לפני שסוגרים אנחנו שואלים ארבע שאלות, וכל אחת מהן קיימת מסיבה מעשית.

כמה אורחים. זה קובע את הפורמט. מופע סולו לעשרים איש הוא מופע שחצי מהחדר רואה דרך גב, וזה הכשל הנפוץ ביותר בהזמנות ראשונות.

מי האיש או האישה שבמרכז. חתן, חוגג, אף אחד. זה משנה איך המופע בנוי ואיפה נמצא הלאפ דאנס.

מי בחדר. חבורת גברים, קבוצה מעורבת, זוגות, עמיתים לעבודה. הרכב החדר משנה את התחפושת ואת הסגנון יותר מכל העדפה אישית.

איזה מקום. דירה, מלון או צימר, ובאיזה אזור. משם נגזרים זמן ההגעה ותוספת הנסיעה אם יש.

מה שאנחנו לא שואלים: שמות מלאים, תעודות זהות או פרטי אשראי. אין רישום ואין טופס, וההתכתבות נשארת התכתבות.

שאלות שנשאלות פחות ושווה לענות עליהן

זה חוקי? כן. מופע סטריפטיז פרטי הוא חוקי בישראל. מה שאינו חוקי, ומה שאנחנו לא נותנים, זה שירותי ליווי מכל סוג.

הרקדניות דוברות אנגלית? כן, וחלק ניכר מההזמנות מגיע מאורחים מחוץ לארץ ומחדרי מלון.

יש חשפנים? לא. כל הרקדניות אצלנו הן נשים, ואנחנו גם לא מתווכים למי שיש. אם מחפשים מופע גברי, אנחנו לא הכתובת.

מה קורה אם מישהו חוצה גבול? הרקדנית עוצרת. אם זה חוזר, המופע נגמר, והתשלום נשאר. זה קורה נדיר מאוד, וכמעט תמיד בגלל אורח אחד שתוי מדי.

אפשר לבחור מוזיקה? אפשר לבקש סגנון. פלייליסט שלם לא, כי הכוריאוגרפיה בנויה על מוזיקה מסוימת ושיר זר באמצע הופך אותה לאילתור.

יש עבודה אצלכם? כן, יש עמוד דרושות רקדניות עם התנאים ועם מה שאנחנו מחפשים.

קריאה נוספת

שתי כתובות שמרחיבות את מה שכתוב כאן. אתיקט של אורח מסבירה מה מצופה מהאורחים בפועל — מגע, טלפונים, מרחק ותשלום — ומה דווקא עוזר לערב. ואיך להכין את החדר היא רשימה של רבע שעה: רצפה, אור, כיסא ורמקול.