פאשן-ארוטיקה בתל אביב

מופע פאשן: מה זה בעצם

רוב הסגנונות שלנו מגיעים ממועדון או מבמה. הזה מגיע מסט צילומים. הבסיס שלו הוא הליכה, עצירה ומבט, ולא רצף תנועות מהיר. הרקדנית עוברת קו ישר, נעצרת, מחזיקה תנוחה שנייה או שתיים וממשיכה.

על הנייר זה נשמע כמעט כמו כלום. בחדר זה עובד חזק, כי כל מה שקורה נראה מכוון: שום דבר לא ממהר, שום דבר לא נופל ואין רגע אחד שנראה מקרי.

זה ההפך הגמור ממופע מועדון שבנוי על קצב ועל תגובת קהל. מבחינת האיטיות הוא קרוב לבורלסק, אבל בלי דמות, בלי עלילה ובלי הפאנץ׳ שמחכה בסוף.

מסדרון עדיף כאן על ריבוע

לכל סגנון אחר אנחנו מבקשים שטח פנוי בצורת ריבוע. פאשן הוא היחיד שמעדיף קו.

מה שעובד באמת: מסלול ישר של ארבעה עד חמישה מטר, ורוחב של מטר וחצי מספיק. המעבר בין הספה לקיר, המסדרון מהכניסה לסלון, הרצועה לאורך חלון הזכוכית — כל אלה טובים יותר מסלון מרובע גדול, כי הם נותנים לתנועה התחלה וסוף.

לכן הסגנון הזה נכנס גם לדירות שבהן מועדון או פול דאנס פשוט לא מסתדרים. דירת שלושה חדרים בלב תל אביב או חדר במלון מספיקים לו לגמרי.

אור: הדבר שבאמת קובע פה

לכל סגנון יש דבר אחד שמפיל אותו כשהוא לא בסדר. במועדון זה הסאונד, בפול זה העמוד, בפאשן זה האור.

הסגנון בנוי על צללית ועל קו, ואור לבן חזק מהתקרה שוטח את שניהם. מה שעובד: לכבות את המנורה המרכזית ולהשאיר שניים או שלושה מקורות אור נמוכים מהצד. מנורת עמידה, נורה בפינה, אפילו מנורת שולחן שהורידו לרצפה. אור צדדי בונה צל, והצל הוא חצי מהמופע.

זה לוקח שלוש דקות ואפשר לסדר את זה מראש. אם אתם לא בטוחים מה יש לכם בבית, כתבו לנו ונגיד מה להזיז. זו העצה שאנחנו נותנים כמעט בכל הזמנה של הסגנון הזה.

הבגדים הם מלתחה, לא תחפושת

בקוספליי התלבושת היא דמות. כאן היא בגד. מעיל ארוך, שמלה עם נפילה טובה, עקב גבוה, לפעמים כפפות. הכל מונוכרום או בשני צבעים, בלי נצנצים ובלי אביזרי במה.

בתוך מופע אחד יש בדרך כלל שני מראות, והמעבר ביניהם הוא חלק מהמופע ולא הפסקה טכנית. החשיפה מתקדמת לאט ובשכבות, וגם בשיאה היא נשארת מרוסנת יותר מבכל סגנון אחר אצלנו.

למה קצב איטי קשה יותר, לא קל יותר

זו הנקודה הכי פחות אינטואיטיבית בסגנון הזה. רוב האנשים מניחים שריקוד מהיר קשה יותר. בפועל מהירות מכסה על טעויות, ואיטיות חושפת אותן.

בתנועה איטית רואים כל רעד בקרסול, כל איבוד שיווי משקל וכל נשימה שלא במקום. עצירה של שתי שניות בתנוחה על עקב של שתים עשרה סנטימטר דורשת שליטה שנבנית שנים. לכן לא כל רקדנית עושה פאשן, וזה לא עניין של טעם אלא של רמה.

אצלנו הסגנון שמור לשתיים: נועה לינדן וספיר ברקוביץ. את שאר הרקדניות אפשר לסנן בקטלוג לפי סגנון.

הסגנון היחיד שאפשר להעמיד מול חדר מעורב

זה השימוש שבגללו הוא קיים. בחדר שיש בו גם נשים, גם קולגות וגם מישהו שלא ממש בחר להיות שם, רוב הסגנונות מייצרים אי נוחות. פאשן לא.

אין בו מגע, אין פנייה לאדם מסוים ואין אלמנט גס. אפשר לצפות בו ואפשר להמשיך לדבר תוך כדי, וזה בדיוק מה שצריך באירוע חברה או ביום הולדת שיושבים בו גם בני זוג וגם חברים מהעבודה.

אם המטרה הפוכה, וכל הערב בנוי סביב חתן אחד, לאפ דאנס ומסיבת רווקים ייקחו אתכם למקום אחר לגמרי.

מה אין במופע הזה

אין עמוד, אין ישיבה על ברכיים ואין קצב שמרים את החדר. מי שמגיע עם ציפייה למופע מועדון יגיד אחר כך שזה היה יפה אבל שקט מדי, וזו לא ביקורת אלא אי התאמה שאפשר היה למנוע בשיחה.

גם גודל החבורה משנה: מעל עשרה אנשים הקו מתחיל להיבלע, כי חלק מהחדר כבר לא רואה אותו מהזווית שלו. בקבוצה גדולה עדיף לפתוח בפאשן ולעבור אחריו למשהו אנרגטי.

מוזיקה ומה שצריך להכין

דרישת סאונד רצינית אין כאן. הפלייליסט הוא ביט אחיד ונקי, בדרך כלל אלקטרוני איטי, בלי להיטים שכולם שרים. רמקול בלוטות רגיל מספיק, בניגוד למועדון שדורש באס אמיתי.

מה שכן צריך: רצפה קשיחה, כי עקבים ושטיח עבה לא מסתדרים; חדר או שירותים להחלפת מראה; וכיסא אחד בצד לאביזרים. את התאורה סידרתם כבר קודם.

למה הוא הסגנון הטבעי לחדר במלון

חדר מלון נראה כאילו תוכנן בשביל הסגנון הזה, וזה לא מקרי. יש בו מסדרון קצר מהדלת פנימה, יש קיר חלון גדול, ויש שתי מנורות לילה שנותנות בדיוק את האור הצדדי הנמוך שאנחנו מבקשים. אין בו מקום לתנועה רחבה, ולפאשן זה לא חסר.

בפועל זה הסגנון שאנחנו מציעים ראשון כשההזמנה היא למלון בלב תל אביב או בנתניה, במיוחד כשמדובר באדם אחד או בזוג ולא בחבורה. בחדר של עשרים וחמישה מטר מועדון יישמע דרך הקיר ופול דאנס פשוט אין איפה לעשות.

בזוג זה עובד אחרת מכל סגנון אחר

ברוב הסגנונות מופע זוגי הוא בעיקר יותר: יותר אנרגיה, יותר תנועה, יותר קהל שמגיב. בפאשן זה משנה את המופע עצמו.

שתי רקדניות בקו אחד עובדות בסימטריה: אותה תנועה בשתי גרסאות, עצירה משותפת, מעבר אחת מול השנייה. זה נראה כמו קמפיין מצולם ולא כמו שני מופעים שקרו באותו חדר. מי שרוצה את האפקט הזה כדאי שיבקש אותו במפורש בהזמנה, כי הוא דורש תיאום קצר בין השתיים לפני הכניסה.

העלות היא מחיר מופע זוגי הרגיל, בלי תוספת על התיאום.

איפה מזמינים אותו הכי הרבה

הרוב מגיע מהרצליה, מרעננה ומרמת אביב, ומפתח תקווה בגרסת אירועי החברה. זה גם הסגנון שהכי הרבה לקוחות מבקשים בשיחה הראשונה בלי לדעת איך קוראים לו, פשוט מתארים אותו במילים.

המחיר זהה לכל סגנון אחר. הוא נקבע לפי פורמט ומשך, לא לפי מה שרוקדים.