שירה ליאון

איך נראה מופע שלי

אני 176 סנטימטר, והעקב מוסיף עוד שנים עשר. זה אומר שכשאני נכנסת לחדר, החדר כבר יודע. את זה אני מנצלת: המופע שלי בנוי על נוכחות ועל איטיות, ולא על אקרובטיקה.

הליבה של הבורלסק שלי היא כפפת אטלס ארוכה שיורדת דקה וחצי. זה נשמע כמו כלום עד שרואים את זה — דקה וחצי שבה לא קורה כלום חוץ מזה, וכל החדר שותק.

אני לעולם לא ממהרת. אם הוזמנתי לשעה, המופע ימלא שעה, ולא ארבעים דקות עם הפסקה. זה ההבדל בין מופע פרמיום למופע רגיל, ובעיניי זה כל ההבדל.

למי אני הכי מתאימה

אירועים פרמיום. מלונות חמישה כוכבים, וילות וצימרים גדולים, אולמות עם עמודים, יאכטות. ערבים שבהם האורחים לבושים יפה.

אירוע חברה סגור, במיוחד כשיש קהל מעורב. הסגנון שלי אלגנטי מספיק כדי שאף אחד לא ירגיש לא בנוח.

ויום הולדת של מישהו שראה כבר הכל ורוצה משהו שנראה יקר, לא משהו שנראה רועש.

איפה זה עובד הכי טוב

חלל גדול עם תקרה גבוהה. אני צריכה מרחק כדי להיראות — בסלון קטן הגובה שלי הופך מיתרון לבעיה, ואני נראית כמו שמישהו הכניס פסל לחדר ילדים.

עובדת הרבה בהרצליה, ברמת אביב ובמלונות לאורך הטיילת, וגם ברעננה, כפר סבא ונתניה. סוויטה במלון היא כנראה המקום המושלם שלי.

מה אני לא עושה

לא ממהרת ולא מקצרת. מי שביקש «חצי שעה ובזה נגמור» — לא צריך אותי, וזה בסדר גמור.

לא נוגעים בי בלי הזמנה ולא מצלמים. והמופע נגמר כשהוא נגמר, בלי המשך.

איך הגעתי לזה

הייתי דוגמנית מסלול שש שנים. בגיל עשרים ושש הבנתי שהמסלול נגמר לי — בתעשייה הזאת זה קורה מוקדם — ושאני לא רוצה לעבור לעבוד מאחורי הקלעים.

בורלסק היה המקום היחיד שבו הגובה והאיטיות שלי היו יתרון ולא בעיה. במסלול מלמדים אותך ללכת ולא להסתכל; בבורלסק צריך בדיוק את ההפך, ולקח לי שנה לשבור את ההרגל.

אני עובדת שלוש שנים בפרטיים. פחות ערבים מהאחרות, בעיקר בסופי שבוע, ובעיקר במקומות גדולים.

מה אני מביאה ומה צריך מכם

שמלת ערב ארוכה, כפפות אטלס, מחוך, נעליים שתים עשרה סנטימטר והמוזיקה שלי — jazz, soul ו-orchestral.

ממכם: מקום. תקרה גבוהה ומרחב פנוי של שלושה מטר לפחות. עם העקב אני מגיעה לכמעט מטר תשעים, ובתקרה נמוכה זה פשוט לא נראה.

וחדר צדדי לעשר דקות. שמלה ארוכה וכפפות לא נלבשות בחיפזון.

טעויות שאנשים עושים כשמזמינים אותי

מזמינים אותי לדירת שני חדרים. אני אעשה מופע והוא יהיה יפה, אבל אתם מקבלים חצי ממה שאני יודעת. תגידו לי את גודל החדר בהודעה.

מבקשים לקצר לארבעים דקות. אצלי האיטיות היא התוכן. כשמקצרים, נשאר בורלסק מהיר, וזה הדבר שהכי פחות מעניין בעולם.

שמים מוזיקה משלהם. המופע בנוי לרצועות. אפשר לבקש שינוי מראש, אבל לא באמצע.

לא בודקים תקרה. נשמע מוזר עד שרואים בחורה בגובה מטר תשעים מרימה יד ונוגעת בתאורה.

מה אני שואלת אתכם לפני שאני מאשרת

אצלי יש שאלה אחת שחשובה יותר מכל השאר, ואחריה עוד שלוש.

מה גודל החלל וגובה התקרה. עם העקב אני מגיעה לכמעט מטר תשעים. בדירת שני חדרים עם תקרה נמוכה אני נראית גדולה מדי לחדר, ואת זה עדיף לדעת מראש.

כמה זמן הקצבתם. אם התשובה היא «ארבעים דקות ונמשיך הלאה» — עדיף לכם מישהי אחרת. אצלי האיטיות היא התוכן.

מי האורחים ואיך הם לבושים. נשמע כמו שאלה מוזרה, וזה בעצם השאלה אם המופע שלי יתאים לערב. בחדר של אנשים בחליפות אני נראית במקום; בערב מאוד קליל אני נראית מוגזמת.

יש מקום להחליף. שמלה ארוכה וכפפות דורשות עשר דקות בחדר צדדי, ולא פינה מאחורי דלת.

מה קורה מרגע שסיכמנו ועד שאני בדלת

אחרי שסגרנו אתם מקבלים הודעה עם שעה מדויקת, עם מה שצריך בחדר ועם שאלה אחרונה על התקרה אם לא ענינו עליה קודם.

ביום עצמו אני יוצאת מוקדם, כי אני לא אוהבת להגיע בלחץ ואחר כך למהר בהחלפה. כותבת כשאני יוצאת ושוב כשאני למטה.

אני עולה לבושה רגיל, מבקשת חדר צדדי לעשר דקות, ומשם המופע. בסוף מתלבשת, מקבלת תשלום ויוצאת בשקט. אני לא נשארת לערב עצמו.

מתי עדיף לכם מישהי אחרת

אם החלל קטן או התקרה נמוכה, אני לא הבחירה. עם העקב אני כמעט מטר תשעים, ובחדר צר זה עובד נגדי במקום בשבילי.

אותו דבר אם הזמן קצר. מופע של ארבעים דקות ממני זה בורלסק מהיר, וזה הדבר הכי פחות מעניין שאפשר לקבל.

במצבים כאלה אני מציעה תמר גולד לחדר קטן ואינטימי, או דינה קליין אם רוצים משהו קליל שלא צריך מרחב. אני מעדיפה להפנות מאשר להגיע ולהיראות גדולה מדי לחדר.

מה כלול ומה לא

במחיר נכנס המופע המלא, השמלה והכפפות, המוזיקה והנסיעה בתוך גוש דן. בלי דמי שירות, בלי תוספת על תחפושת ובלי תוספת על שעה מאוחרת.

מה שלא נכנס: ציוד באתר. רמקול, תאורה וכיסא הם עליכם. לאירועים גדולים באולם או בווילה כדאי לוודא מראש שיש חיבור לרמקול ליד המקום שבו אני עובדת, כי כבל ארוך על רצפה זה גם מכשול וגם נראה רע.

נסיעה מחוץ לגוש דן מתומחרת בנפרד ונאמרת בהודעה הראשונה, לא בדלת.

איך להזמין אותי

שם, שעה, כתובת, מספר אורחים וגודל החלל. את גודל החלל אני שואלת תמיד, וזה הפרט שהכי משנה אצלי.

מחיר רגיל ובלי מקדמה. קרובות אליי: יסמין קוראל בבורלסק הקלאסי ודינה קליין בקו הווינטג׳. הגלריה כאן.

ואם אתם מתלבטים אם החלל שלכם מספיק — שלחו לי תמונה של החדר. זה נשמע מוזר וזה הדבר הכי יעיל שאפשר לעשות, ואני עונה תוך דקה.

אפשר לכתוב גם בלי להחליט סופית — תגידו מה החלל ומה השעה, ואני אגיד אם זה עובד. במקרים שבהם החדר קטן מדי אני אומרת את זה מיד ומציעה חלופה, במקום לאשר ולקוות שיסתדר.